דף הבית >> מדיה וארכיון >> 2015/16/17 >> יום האהבה העולמי: אשר ואורלי יניב
 

א(ו)שר ואור(לי)

אשר (60) ואורלי (61) יניב ממושב דבורה עלו ממרוקו, הגורל הפגיש אותם בגיל 15 ומאז הם ביחד. בני הזוג צמחו ביחד עם המדינה, עברו ביחד את מלחמת יום הכיפורים, התחתנו, הקימו משפחה וייסדו בגלבוע את החברה המצליחה לייצור מיצים טבעיים "פרי ניב", שם הם עובדים יחד עם שלושת ילדיהם, פגשנו אותם לשיחה על אהבה ונישואים, לרגל יום האהבה שנחגג היום ברחבי העולם.
אשר: "לא היה סלולרי, הסתכלנו אחד לשנייה בעיניים".
אורלי: "הוא ידע להשיג אותי בכל מקום".
הצצה לסיפור אהבתם והצלחתם שנמשך כבר 45 שנים

14.2.16

אשר (60) ואורלי (61) יניב מוכרים כמייסדי ובעלי מפעל "פרי ניב" המצליח שבגלבוע. למעשה חברת "פרי ניב" התחילה דרכה בשנת 1994 במושב דבורה בחבל תענך כעסק משפחתי קטן. תחילה הם זיהו את הצורך הקיים בשוק המיצים הטבעיים ועם השנים התרחבו, החלו לייצא ולעסק הצטרפו ילדיהם עידו, ליאור ועופרי. כיום הם נהנים ממוניטין שרכשו בעמל רב. אבל בני הזוג יניב נפגשו עוד הרבה הרבה זמן לפני המיץ הסחוט טבעי, התעשייה, ההתיישבות והקמת המשפחה. ליתר דיוק, הכל התחיל לפני 45 שנה. יצאנו לפגוש אותם בביתם שבדבורה ולהביא אליכם את סיפור אהבתם הנדיר.

אורלי ואשר נפגשו כשהיו רק בני 15 ועלו ארצה ממרוקו. ההורים עלו ממרקש שבמרוקו- אשר לעיר חולון ואורלי למושב לדבורה אבל הגורל הפגיש בניהם. הדודה של אשר גרה בדבורה והבת שלה ואורלי גדלו יחד, עוד מהימים באונייה בדרך ארצה בשנת 1956.
אורלי: "אשר היה מגיע לבקר את הדודה שלנו במושב וצוחק עלינו. הוא היה לוחץ על המתג ואומר 'אה, יש לכם אור' ואז פותח את הברז ואומר 'אה, יש לכם מים בברז'. הוא היה צעיר ממני בשנה וחשבתי שהוא ילדון קטן".

אבל לאשר זה לא הפריע, הוא המשיך לחזר אחרי אורלי: "בת הדודה שלו ואני היינו הולכות והוא היה רץ אחרינו ומבקש לבוא איתנו. הוא גדל ולאט לאט התחלנו להתכתב ואחרי זה לדבר בטלפון. לא היה טלפון ציבורי בדבורה אז היינו הולכים למושב ברק. קבעתי איתו שעה והייתי יושבת ומחכה שהוא יתקשר. הטלפון היה במרפסת של אחד הבתים והם היו משתגעים איך אני יושבת ומחכה לו", היא נזכרת.

אשר המשיך להגיע כל שבת מחולון לדבורה. הוא היה עולה על מדי גדנ"ע בכדי להגיע בטרמפים וככה, מידי שבת בשעה 08:00 בבוקר, מתייצב לראות את אהובתו. יש שמספרים שעד היום זכורה המטריה היה הצהובה שהיה מחזיק עמו בימי החורף הקשים. אבל אשר לא הסתפק בסופי שבוע, הוא רצה לראות את אורלי גם באמצע השבוע.  

אורלי: "בימי ראשון במקום ללכת לבית ספר, הוא היה זורק את התיק למטה במקלט הבניין ועולה לאוטובוס לעפולה. אף אחד לא ידע עד שאמא שלו הגיעה ליום הורים, ואמרו לה שהבן שלה הולך כל יום לכנסייה". התעלול הזה לא עבר בשתיקה, ההורים כעסו ואשר ואורלי התחילו להעביר מכתבים דרך חבר משותף.

אלא שאורלי התגייסה לפני אשר, שהיה באותה עת בכיתה י"ב. "הרגשתי שאני הולכת עם ילד קטן אז נפרדו לכמה חודשים והיה לי חבר מהצבא.  אבל אשר היה עקשן. יום אחד נסעתי לחבר שלי והטלפון מצלצל אצל החבר בבית. האמא עונה וקוראת לי לטלפון. אשר היה על הקו. הייתי משתגעת איך הוא משיג אותי. הוא חיזר אחרי וידע להשיג אותי בכל מקום".

אחרי הפרידה בצבא הם המשיכו להפגש אבל לא על משבצת "חברים". הסיפור בין אורלי לחבר מהצבא דעך, האהבה בין אורלי לאשר ניצחה.

מה הסוד של האהבה שלכם?

אשר: "אני חושב שגדלים ביחד וחווים את כל החוויות של החיים, מלפני התיכון ואחרי זה צבא ומלחמת יום כיפור... מה שהיא עברה שם, היא היתה בחטיבה 14 בסיני והפציצו אותם"

אורלי: "התקיפו את הבסיס שלנו ולא הצליחו לשחרר את הבנות ולשלוח אותן הביתה. היינו צריכות לחכות להפוגה. אשר רק התגייס והיה בטירונות במחנה 80, אין טלפונים אין כלום, כאן רצו שמועות נוראיות על מצב הבנות בסיני ואחרי ששחרו אותנו הייתי חייבת לעבור להגיד לו"

אשר: "שאת חיה. באת להגיד לי שאת בחיים. זו היתה מלחמה נוראית. היא באה אלי כולה גוש אבק, אדמת לס של סיני. אני חושב  שכל הדברים האלה, שגדלים ביחד וחווים ביחד הם משמעותיים. אחרי זה השכרנו דירה ביחד. בלי טלפונים, בלי סלולרי, לא כמו היום. בתקופה ההיא חיינו ביחד והסתכלנו לבן אדם בעיניים. היום שולחים ווטסאפ, לא רואים את הבן אדם וזה אחרת לגמרי"

יש משברים?

אשר: "יש המון משברים, מתחזקים ביחד, מתייעצים ביחד".

היום מוותרים מהר מידי?

אשר: "היום לא יודעים להתמודד בכלל. את אמרת לי ככה, אתה אמרת לי ככה- זהו מפרקים את החבילה"

נדיר למצוא אהבה כמו שלכם.

אשר: "אנחנו ביחד משנת 1971, קודם לחתונה היינו 7 שנים ביחד"

אורלי: "אמרו לי שיש כאלו שאחרי 7 שנות חברות מתחתנים ומתגרשים. נלחצתי מזה. אולי אנחנו מסתדרים בגלל זה שאני על כל דבר אמרתי 'זה לא ילך' והוא תמיד רואה גדול ואמר שיהיה בסדר. אני חושבת שזה מה שהחזיק".

עצה לחיי אהבה מאושרים וארוכים?

אשר: "להתפשר ולוותר"

אורלי: "להיות חברים. אנחנו נוסעים לחו"ל לבד לא מעט ואף פעם לא משעמם לנו. אני מכירה את הראש שלו והוא את שלי, הוא יודע מה אני אוהבת ואני יודעת מה הוא אוהב"

 
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

 
אינסטאגרם הגלבוע לצפיה בסרטוני וקליפים  מ.א.הגלבוע לחצ/י לפייסבוק הגלבוע  שלנו לחצ/י
     


 


יומן ארועים
ליומן הארועים מסך מלא לחצ/י
 
 
הרשמה לניוזלטר הגלבוע
 
גופי סמך מועצה


 
   
תאגיד קולחי הגלבוע מרכז "דורות בגלבוע החברה הכלכלית גלבוע
   
מרכז צעירים בגלבוע
 
כל הזכויות שמורות למועצה אזורית הגלבוע 2006 ©  - כתובת למשלוח מכתבים: ד.נ גלבוע מיקוד  1894400    הבהרה משפטית      תנאי שימוש באתר   
לייבסיטי - בניית אתרים