אגרת ראש המועצה עובד נור ליום הזיכרון
בני המשפחות השכולות,
לא היה, ולא יהיה, דבר אשר יבטא את השבר הנורא ממלחמות ישראל ופעולות האיבה, מאותו מחיר כבד, כואב, שבאובדן יקרכם. ההבנה הקשה לפיה תקומתנו כאומה ושגשוגנו כקהילה, הושגה בזכות רבים וטובים שכבר אינם אתנו.
תוגת יום הזיכרון לנופלים במערכות ישראל ופעולות האיבה, חוזרת כמידי שנה.
פניהם של יקירכם, יקירנו, ניבטים אלינו מקירות הזיכרון וספרי ההנצחה.
שוב אנו פוקדים את שורת הקברים. כולם שם, זועקים בשתיקתם. בנות ובנים מופת לכולנו, חדורי אופטימיות ותקווה, שבאחת נגדעה שירת חייהם.
נרכין ראש מול מצבות האבן, נסרב להאמין, נמאן להתנחם.
הלוואי והיינו יכולים להמציא מזור לכאבכם. לפוגג את כאבכם. נחזור על מחויבותנו ושליחותנו, להיות לכם- כתובת תומכת, יד מחבקת ואוזן כרויה.
לא קיבלנו את עצמאותנו מידי אחרים, ועל זכותנו לחיות כאן- נגן במו ידינו, קובעים את עתידנו, חופשיים במדינה שלנו. אך, לא נהיה אדונים לגורלנו, אם לא נדע להוקיר את המופת בגבורת חללינו, את רוח ההקרבה והמסירות שהציבו בפנינו.
אנו חייבים להיות ראויים להקרבתם, תוך דאגה לכך שהחיים בארצנו יהיו מלאים בתקווה, בנחמה ובאחדות, חיים של עזרה לזולת, סובלנות, אהבת האדם, ועשית טוב.משפחות יקרות, אבקש לחזק את ידיכם במשא חייכם, ההלום צער, תוך התמודדות בגבורה, בה שזורים היכולות לשאוב כוחות ולהישיר מבט אמיץ אל החיים, ולזכור את קיום המשפחה והחיים השוקקים, עבור כל אלו שעמנו כאן.
נזכּור את בני הגלבוע, בהוקרה ובהודיה, כדי שנכונים וראויים נהיה לציין את חג העצמאות בהכרה צלולה של כובד המחיר, האחריות וטוהר הלב.
יהי זכרם ברוך.
שלכם,
עובד נור
ראש המועצה