כנס "הידיד", למורשתו של אורד צ'ארלס וינגייט בגלבוע, בהשתתפות מפכ"ל המשטרה

"מה שנכון וראוי לעשות"


שנה עשירית ברציפות, מקיים מוזיאון בית שטרומן (שבקיבוץ עין-חרוד), כנס רב משתתפים להעלאת זכרו ופועלו של אורד צ'ארלס וינגייט, קצין בצבא הבריטי, שפעל בכל אזור הגלבוע, בראשית ימי ההתיישבות בארץ, וכונה ע"י המקומיים בתואר- "הידיד". וינגייט, הקים את פלגות הלילה המיוחדות של "ההגנה", והיה חבר אמת של ראשי ההנהגה, כמו גם של חיים שטורמן, ממקימי ארגון "השומר".

השנה נערך היום במתכונת חגיגית לציון 80 שנה לפלגות הלילה המיוחדות ובהשתתפות מפכ"ל המשטרה רב ניצב רוני אלשיך, וסגל הפיקוד הבכיר של המשטרה. הדבר הוביל שישיבת סגל הפיקוד (השבועית) של המשטרה, התקיימה בבית שטורמן, בטרם סיור בתערוכות המוזאון.

לדמותו הנערצת של וינגייט, פנים רבות, אך אלמנט בסיס שנשזר לאורך הכנס, ייחדה את דמותו של וינגייט כסמל למנהיגות נאצלת. עובד נור, ראש המועצה המארחת (גלבוע), היה ראשון העומדים על כך כשאמר כי "בסופו של דבר אנו מדברים על דוגמה מעולה למנהיגות. זוהי מנהיגות היודעת להצביע על הכיוון, ואחרי זה להוביל למה שנכון וראוי לעשות! אני מאמין שניתן לרכוש תכונות של מנהיג, אבל הבסיס לכך חייב להיות אישיות בה מתקיימת תכונות של לקיחת אחריות, לגרום לאנשים לפעול, ולייצר סביבה תומכת ומשתפת". נור לא התעלם מנוכחותה המבורכת של צמרת המשטרה במקום ואמר כי "ניחנו בצמרת משטרה ראויה ומנהיגותית, ואני מאחל לך כבוד המפכ"ל שנדע כל הזמן לעשות את מה שנכון ומה שראוי לעשות."

מפכ"ל המשטרה מצדו ביקש להמשיל את התנהלותו של וינגייט, לארגון היודע לטפח את דרגי הבינים והחילים בתחילת דרכם- להעניק תשומת לב, כך שיהפכו לדמויות משמעותיות וממושמעות בארגון, ולא רק צייתניות. דבריו של המפכ"ל ריתקו את הקהל וניכר היה בהם יראת הכבוד, כמו גם ערגה, לחזון ולדרך התנהלות החלוצים, בראשית ימי ההתיישבות בארץ. לדבריו, "תמיד יש לזכור כי אם הרחקנו ראות זה לעולם כי עמדנו על כתפי אחרים בהתיישבות, בביטחון, ובאהבת הטבע. הלוואי שנרחיק ראות גם באהבת העם. אני מודה לבית שטורמן על יום מרתק". בסוף דבריו העניק המפכ"ל תשורה נוסטלגית לעפרה ברעם, מנהלת בית שטורמן, וכנציג המשטרה הודה לה בחום על העלאת מורשתו של וינגייט לתודעה הציבורית.

יום וינגייט חולק לשני חלקים, כך שמהלך יום שני האחרון (15.10), הוקדש לסיורים, בכל אזור הגלבוע, כשבכל אחד מהמוקדים טבע וינגייט את חותמו, ובחלק השני, התכנסו רבים בבית ציזלינג, לדיונים שהם בבחינת מסע מרתק לדמותו ולשיטות הלחימה שהגה. את הדיון פתח עמרי שלמון, מנכ"ל הרשות לשימור אתרי מורשת, והתייחס לשליחותו של ווינגייט בתקופה ביטחונית קשה ביותר של היישוב, וכיצד "הציונות של ווינגייט עלתה על ציוניותם של רבים מבני עמינו כיום". אל"מ רומן גופמן מפקד חטיבה 7 סיפר איך רוחו של "הידיד" שורה על מפקדי צה"ל עד היום, וריתק את הקהל שהזכיר כי שמו של וינגייט עלה בתחקיר בסוף פעילות מבצעית שנעשתה בעזה, לפני חודשיים בלבד! אל"מ גופמן ביקש לדייק את מורשתו של וינגייט לכך שמפקדי צה"ל פועלים "להעביר את הלחימה לצד האויב".

כמקים פלוגות הלילה המיוחדות, הצליח וינגייט להוציא לפועל וליישם מודל תיאורטי, של יחידה צבאית קטנה, מאומנת היטב הפועלת בחשאי, ומצליחה לגרום נזק משמעותי. מודל זה נחשב עד היום כקרקע עליה צמחו היחידות המיוחדות הפועלות בצה"ל, ואילו רפ"ק שלומי שטרית, מפקד בית המורשת של משטרת ישראל (בחצי חיוך), טען לבכורה של המשטרה, כאשר לדעתו תורה הלחימה יושמה לראשותה ביחידת הנוטרים, ממנה לימים הוקמה יחידת הימ"מ, המהווה כיחידת ההשתלטות הבכירה של ישראל.