איך מאירים מוזיאון שלם מבלי להשתמש בחשמל?

על אדריכלות אור ייחודית ואמנות עכשווית: המשכן לאמנות בעין חרוד מזמין לחוויה מעוררת השראה בנבכי האדריכלות שלו, במסגרת שבוע שימור אתרים. צילום אלעד שריג


המשכן לאמנות בעין-חרוד, קיים אירוע ייחודי המבקש להעצים את עובדת היותו מבנה מרתק בתחכומו, המואר כולו מבלי שיש צורך להשתמש בנורות חשמל. במסגרת שבוע שימור אתרים הארצי, התקיים במשכן סיור מרתק בהובלת האוצרת אביטל אפרת, שחקרה את פועלו האדריכלי של שמואל ביקלס. יחד עם אילה אופנהיימר, יציגו השתיים את האדריכלות הייחודית של מבנה המשכן לאמנות, וסיפור חייו של ביקלס, הנודע באדריכלות הקיבוצית בישראל.

הסיור התקיים על רקע התערוכה הנוכחית המוצגת במשכן ("ארבעה-עשר כיוונים לרוח: דיוקן המשכן"), אך אין כוונה להתעכב על מגוון מיצגי האמנות, אלא לקיים סיור מרתק במוזיאון שהוא עצמו היצירה.

"ישנם דברים רבים מפתיעים ומרתקים במשכן לאמנות בעין-חרוד, המתווספים להיותו ניצב בחזית האמנות הישראלית, במקבץ תערוכות מקוריות". מציין יניב שפירא, מנהל המשכן לאמנות. "החל בסיפורו ההיסטורי, בהיותו המוזיאון הראשון שנבנה בארץ לשם הצגת אמנות, באוספים הנדירים והמופלאים שמוצגים בו, וכלה בחשיבותו לבני הקיבוץ והגלבוע. בנוסף על כל אלה, גם המבנה עצמו הינו בעל סיפור מיוחד ומשמש כיצירת אמנות בפני עצמו".

אז איך באמת מאירים מוזיאון שלם מבלי להשתמש בחשמל? מסתבר שלא מדובר בהמצאה טכנולוגית חדשנית, אלא במבנה שנבנה בימים של קום המדינה, בשנת 1948. ביקלס, יוצר רב-השראה, הגיע מאירופה לישראל בשנות ה-30, והתפעל מהמפגש עם האור הבוהק בארץ. הדבר היווה עבורו השראה למציאת פתרונות תאורה מקוריים. וכך נבנה המשכן לאמנות, כאשר הגגות מפוסלים כסדרה של גלים היוצרים חלונות עיליים נסתרים, וקמרונות המחזירים את האור, ומזרימים אותו כמפל נוהר על גבי הקירות. המבנה כולו מופנה כלפי פנים, וסוד קסמו הוא באור הטבעי הנוהר מחלונות נסתרים אל קירות התצוגה הלבנים.

בנוסף, מעל "חדר אתר" (משמאל לכניסה למוזיאון) מתנשא "כובע" ותפקידו לסנן את קרני השמש עוד לפני חדירתן לאולם עצמו. מהחלונות העיליים מוטל האור כך שהוא מושלך שוב ושוב, עובר תהליכי סינון עד שהוא כמו עולה מתוך קירות התצוגה, אחיד בכל חלקיו של האולם. שיטת הארה זו חוזרת בשרשרת של ארבעה אולמות תצוגה (המכונים "האולמות הצפוניים").

"הגלבוע תמיד העריך אומנות, דיבר אומנות וקידם אומנות". אומר עובד נור, ראש מוא"ז הגלבוע. "מכאן שלא מפתיע שדווקא במשכן לאמנות בעין-חרוד, נקבעו פתרונות תאורה בבניין הנחשבים, עד היום, לנקודת ציון בתולדות האדריכלות העולמית". בהמשך לדברי ראש המועצה ראוי לציין כי מבנה המשכן עבר שינויים והתפתח עם השנים, כאשר החידושים הותאמו לחללים הפונקציונליים ולצרכים המשתנים של המוזיאון, אך יד מכוונת ובטוחה שומרת על העיצוב המקורי, ועל מבנה המזמין לחוויה קסומה בנבכי האדריכלות שלו.

מראה פנים, משכן לאמנות עין חרוד,תערוכת דביר- 2009, צילום אלעד שריג

כאמור, הפעילות הייחודית במשכן לאמנות בעין חרוד, תתקיים במסגרת שבוע השימור, שמובילה המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, שיכלול מגוון רחב של פעילויות בנושא. "יש בו, ב”שבוע שימור אתרים”, משהו המעלה, באופן חגיגי, מעין סיכום עד כאן". ציין עמרי שלמון, מנכ"ל המועצה לשימור. "תוך שהוא יוצר חשיפה ציבורית רחבה המאירה אלומת אור, על כלל הפעילות של המועצה לשימור אתרים ביום-יום".