דניאל טריינין

בן שמחה ומלכה. נולד ביום ב' בטבת תש"א (1.1.1941) בעיר קטנה (בריף) אשר בצרפת. בן שנתיים היה כאשר נספה אביו בידי הנאצים ובהגיעו לגיל חמש עלתה אמו לארץ - והוא אתה. למרות אהבתם זה לזו נאלצה האם למסרו למוסד "אהבה", כי קשה היתה עליה פרנסת שניהם. אך בשנת 1948 קיימה אמו את הבטחתה לו להחזיר אותו אליה כשיעלה בידה לשכור דירה. בשלוש השנים הבאות למד דני בקיבוץ רמת-הכובש; שם נתחבבו עליו השדות, האדמה הטובה ומרחביה השפיעו עליו. המרחק מן העיר היה לפי רוחו כי הרעש בעיר והדוחק בה וכן האנשים המרובים לא נעמו לו וכאשר "נגזר" עליו לסיים את לימודיו בבית הספר היסודי בעיר ("תל נורדאו") עשה זאת באי רצון. לאחר הסיום התעקש ללמוד בבית הספר תיכון חקלאי ולכן נרשם ל"עיינות" ושם עמד בבחינות הבגרות בכבוד ובהצטיינות. בהרבה שטחים גילה כשרונות מרובים אך את החקלאות ביכר על פני כל. לצה"ל גויס באוקטובר 1958, עוד לפני שהגיע לגיל השירות, ושירת בנח"ל מוצנח. דניאל נמצא במושב "מולדת", שם קיבל את הכשרתו והתקשר אל חבריה. עבר עם גרעינו לניר חן ואף שם התמסר למקום ולחברים. ולבסוף החליט לעזוב את ניר חן ולמרות אי רצונו עשה את רצון אמו ולמד בטכניון העברי בחיפה בפקולטה להנדסה חקלאית וסיים את לימודיו כמהנדס מכונות חקלאיות. השתייך כחבר למושב הכשרתו הראשון, כי המקום משך אותו - ושם הקים את ביתו עם אשתו. היה אהוב על כל מי שבא עמו במגע על האופטימיות שלו ועל צניעותו. ידידיו העריצוהו על תכונותיו הנאות ולאמו היה בן אהוב ואף ידיד אשר תמיד שיתף אותה בכל חוויותיו ובעיותיו. מדי פעם היה יוצא לשירות מילואים וכן היה במלחמת ששת הימים, אשר ביום השני לקרבותיה, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), נפל דניאל בקרב שנערך בשכונה האמריקאית בירושלים בעת התקדמות לעבר החומה בפריצה לעמדה מבוצרת בתוך הסימטה. הניח אשה ובת שמלאה לה שנה בנפול אביה. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. מושב מולדת הוציא חוברת לזכרו ולזכר עוד שניים מחברי המושב. ב"ידיעות" של המועצה האיזורית גלבוע הועלה זכרו. בספר "מאריות גברו" של מפקדת הצנחנים הוקדש עמוד לתולדותיו ולקרב האחרון שלו.