יגאל רימון

יגאל נולד בתל-יוסף, להוריו שרה וחיים, בן שני להוריו. בכיתה י’, בזמן הפילוג, עבר אלינו והצטרף למחזור “זית”. התגייס לצה”ל ב-1955 – לשייטת 13. במלחמת “קדש” נפצע בקרב על המיטלה, פצעים שלא נרפא מהם. עם שחרורו עבד בפלחה, במוסך, בשלחין. הדריך בנוה-אור בגידול כותנה, אך הדחף להכיר את העולם לא הירפה ממנו – מדי פעם היה יוצא להפלגות ארוכות באוניות הקיבוץ ובצי”ם. ב-1967 נישא למילכה, בת מרחביה, נולדו ילדיהם – רן, ליאת ותום.
כתוצאה מפציעתו במלחמת “קדש” לקה יגאל בגידול ממאיר וזרועו השמאלית נקטעה. למרות זאת קיבל על עצמו את חצרנות בתי הילדים, והעניק לתפקיד מן הייחוד – מזיגת הצד הטכני והמגע האישי. תיכנן וביצע וקידם מבצעים שונים. כך היה גם פעיל בפרוייקטים חברתיים.
יגאל אהב לקרוא ולשמוע מוסיקה. לא הלך בתלם. דמות תמירה, בהירה, חדה וקולנית. בעל קליפה מחוספסת, שהסתירה נפש רגישה.
בתקופת חייו האחרונה גברה מחלתו והוא סבל יסורים קשים.
נפטר מפציעתו במלחמת “קדש” והוא בן ארבעים.