יעקב יוסף

בן עזיזה וסלח-יוסף. יעקב נולד בעיירה בשם מחמור בחלקה הצפוני של עיראק בתש"ה (1945). בשנת 1951 עלה ארצה עם משפחתו - הוריו ושלושת אחיו. הם השתקעו בבאר שבע למשך שנתיים, ולאחר מכן עקרו למושב מיטב שבעמק יזרעאל, שהיה אז בשלבי בנייה והקמה ראשונים.

יעקב למד עד כיתה ט' בבית הספר המשותף של חבל תענך, ואח"כ עבר לביה"ס החקלאי בניר העמק. בשנת 1962 הוא התגייס לצבא ושירת בחיל התותחנים כנהג.

במהלך שירותו הצבאי הכיר יעקב את רחל, לה נישא ב-26.5.1964. הם גרו במיטב ויחד הביאו לעולם חמישה ילדים: נילי (1965), אורלי (1967), נטלי (1969), מיה (1973), וצחי (1980).

יעקב השתתף במלחמת ששת הימים, ביחידת שריון 37 שכבשה את ג'נין ושכם, ובמלחמת יום הכיפורים, בה שימש כנהג מוביל תחמושת באותה היחידה.

לשם פרנסה יעקב עסק בחקלאות, בעיקר בגידולי פלחה, ובשנת 1975 התמנה לרב"ש (רכז ביטחון שוטף) של יישוב מגוריו.

יעקב היה מעורב בחיי החברה במושב. היה איש משפחה למופת, שהציב את הקו המשפחתי בראש מעייניו. הוא אהב את ארץ ישראל והירבה לטייל בה. אהב לקרוא, בעיקר הגות ואקטואליה. הוא נהנה משיח חברים ומדיונים אקטואליים ופוליטיים נוקבים. יעקב הוקיר והעריך את החיים הפשוטים והטבע, מחובר היה לטבע ואהב את הסביבה השקטה של המושב, את השלווה והפסטורליה. היה אדם ענו ומוסרי שהצטיין בפשטות הליכותיו ובהתנהגות אצילית. אהב שלום ורדף צדק. מוכן היה להושיט עזרה ככל שנתבקש, האמין בחברה האנושית, כיבד והעריך בני אדם באשר הם.

ביום שישי ו' בתשרי תשנ"ט (25.9.1998), דקות ספורות לפני שעמד לצאת לסיור שגרתי במסגרת תפקידו. נפטר רב-סמל ראשון יעקב בזמן מנוחת הצהריים. בן חמישים ושלוש בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין בגן נר.